איציק דורי, מזכיר הקיבוץ, בראיון שהעניק לעלון מצר, ינואר 2002
כיצד אני רואה את מצר בהמשך?
מקום בו חיה קהילה שחבריה בחרו לחיות בה והמהווה עבורם את הדבר המשמעותי בחייהם. זו קהילה המתבססת על התא המשפחתי (גם אם מדובר הדבר בלא נשואים), ואשר חבריה מתפרנסים מעבודתם ומפרי נכסיהם.
אני רואה את מצר ממשיך להתקיים ככפר עם איכות חיים גבוהה. איכות שתתבטא הן בדיור ברמה גבוהה ובסביבת מגורים נעימה והן בתוכן ובעניין בהם נצליח להעשיר את חיי הקהילה. את איכות חיים זו נבטיח באמצעות הפרטת מירב תחומי חיינו, העברת האחריות לפרנסה לחבר ודרך שיתוף בתחומי הבריאות, ההגנה הסוציאלית, החינוך והתרבות.
מדבריי מובן שמצר יהיה מקום אטרקטיבי לחבריו ולבניו, ואין לי ספק שחלק מצעירינו ירצו להמשיך ולחיות פה.
מכיוון שזו תמשיך להיות חברה המתבססת על הסכמות, סביר להניח שדרכה תשתנה בהתאם לשינוים שיתרחשו בעולם ובארץ.
איך נגיע לכך?
החלטנו להתחיל את השינוי באורחות חיינו במספר צעדים כגון: הפרדת משק מקהילה ובחירת מודל התפרנסות שיתאים לנו. זו התחלה בעלת משמעות אופרטיבית שתוביל לשינוי משמעותי של חיינו.
לטעמי, היה רצוי שנצליח תוך כדי השינוי להגדיר לאן פנינו מיועדות על מנת שיהיה יותר קל לבחור את דרכי הביצוע המתאימות לנו.
הדרך המתאימה לי, הנה כל אפשרות שתבטיח לחבר את מירב הפרטיות עם מעטפת שותפות, שתעזור לנו לקיים חיים טובים ומאושרים.
איפה אני בשינוי?
מקווה שאצליח למלא תפקיד מרכזי בהתוויית הדרך אותה נבחר ואשר תוביל אותנו לחיות בצורה אותה הגדרתי.
האם הכל מתבטא באיכות חיים?
לא, אבל דומני כי בשלב מסוים בחיים, הייתי רוצה להעדיף את קידום הצרכים הפרטיים, לפחות לתקופה מסוימת, על פני חיפוש הדרך כיצד לתקן את העולם. אני בטוח שאדם החי באיכות חיים טובה, קל לו יותר לתרום לסביבתו הקרובה והרחוקה.
איני חושש שהדבר יביא לניתוקינו ולניכורינו מהחברה הישראלית, מכיוון שזה הכיוון בה מתפתחת חברה זו, ואנחנו חלק בלתי נפרד ממנה ועדיין לא הגיעה השעה שנעלה על בריקאדות לחפש נתיבים חדשים. מכאן ברור שאם יש ברצוננו להשפיע על החברה הישראלית, כדאי שנגיע לכך ממעמד של משפיעים ולא של מושפעים.
לסיום, מצר הוא מקום בו החברים, החום שהם מקרינים והרצון להיות יחד למרות הקשיים, הם רק חלק מהגורמים שבגללם בחרתי להיות פה. אני מעריך כי האמונה בדרך שבחרנו, הנכונות לעשות שינויים ובחירת האנשים המתאימים להוביל אותנו בכל שלב, הם שיבטיחו את הצלחת דרכנו.
אופטימי?! ללא ספק, ולמרות כל הקשיים.