יערה אדן-קוז’ינסקי
הגעתי למצר בעקבות האהבה, עם שני ילדי ב 1 ביולי 2004. זה נראה כמו לפני מאה שנה. מצד אחד הרגשתי מהר מאוד כמו בבית, זכיתי לקבלת פנים נעימה, כל מי שנקרה בפני היה אדיב. מצד שני לא הייתי שייכת, הכל היה זמני כזה, בסימן שאלה, תחושה מוזרה שלא הכרתי בעבר. השנים חלפו להן, ילדי עזבו […]
קוקה ליברמן
השנה 1953 . שכבה ג’ של התנועה בארגנטינה הייתה בתהליך של עלייה לארץ. כל כמה חודשים עלתה “פלוגה”. אנו היינו פלוגה קטנה, המורכבת משישה חברים, שהפליגה באנייה ’אנה סי` באפריל 1953 , לכיוון גנואה, שם עתידים היינו לעבור לאנייה אחרת ולהגיע לחיפה. אחד–עשר ימים הפרידו בין ההגעה לגנואה וההפלגה לחיפה, והחלטנו – כפי שעשו זאת […]
פני ניסלבאום
זה היה די מפחיד בנות מצר שירתו בצבא פחות מהבנים, אבל מספיק כדי ללמוד את הדברים המינימליים שצריכים לדעת, כולל ירי ב`סטן`.באותו ערב שבו הוכרז מצר כקיבוץ ה-68 של `השומר הצעיר`, הייתה התרגשות רבה: אורחים רבים באו, התארחו, נאמו, אכלו ונסעו, ואנחנו, קבוצת צעירים מלאי רצון וחזון, נשארנו לעבור את הלילה הראשון במצר, קרוב-קרוב לגבול […]
פסח זסקין
מעשה בטרקטור משתולל שסופו סולחה רבתי על המשמר 26/11/67 הכפר הערבי מיסר והקיבוץ היהודי מצר צליל שמותיהם דומה. דומות ומעורבות בגוש קרקעי אחד הן גם אדמותיהם. עד כאן- הדומה, ומכאן ואילך- השונה. הכפר מיסר נאמן על המסורת של הפלאחים הערבים, במנהגיו ובאורח- חייו. שלש חמולות גדולות ממליכות את המוכתר, שכוחו והשפעתו נחלשים והולכים לאחרונה. הקידמה […]
פסי גוטליב
לורקה במצר היו אלו הימים העליזים של סוף שנות ה-60, כאשר בקיבוץ התרונן מעשה תרבותי “פאר אקסלנס”. החלטנו, קבוצת חברים חובבי תיאטרון, להעלות הצגה אמיתית. למצר הגיע במאי מקצועי, פיליפ שפרן, איש מלא “שארם” שהלהיב אותנו בהצגה של לורקה, ” בית ברנרדה אלבה”.למדנו איתו לעומק על האופי האפל והחמור של משפחה ספרדית הנשלטת בידי אם […]
עדנה ברא”ס
געגועי לאלוירה סיפור קצר מאת עדנה ברא”ס בהשראת ציון 54 שנה לעליית קיבוץ מצר על הקרקע .יוני 2007 יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל צוין בעצרת המונית באצטדיון הגדול שבעיר.אלפי יהודים התכנסו כדי לחגוג את האירוע ההיסטורי. אלוירה, נערה יהודיה בת 14 הרגישה צורך להיות שותפה בדרך כלשהי ביום גדול זה.היא לא השתתפה בעצרת. לאחר היסוסים […]
ענואל גסטר
בשנת 2010 מלאו לי 80. את ההסיפורים והפיליטונים שלי רק התחלתי לכתוב אחרי גיל 75, כאשר יצאתי לגמלאות. אז “יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם”. לא שפתאום השתתפתי באיזה “קורס לכתיבה יוצרת”. לא שפתאום הפסקתי לכתוב עם שגיאות כתיב, כרגיל, גם לא ניסיתי לכתוב למגירה משך כל השנים, ולא שהכתיבה הפכה להיות כעת העיסוק היומי שלי, אך לפעמים […]
נורית ברדיצ’בסקי
מי ראה? מי שמע? בת חמש-עשרה מאושפזת לאחר ניתוח תוספתן. באים בקר, לא מספרים בדיחות, כי כואב כשצוחקים… מגיער ` , אחר דאגה לשלומי הפיזי הוא שואל בקול מבשר אימה: “שמעת כבר? אני רק רוצה לצאת מכאן! לא שמעת כלום מהעולם החיצון?””לא, מה קרה?””הוחלט על קיבוץ היעד!””נהדר”!”מה נהדר, הוחלט על מצר”!”ו…?””אחי, הנמצא בארץ כבר שלוש […]
יצחק מלשטיין
יצחק מלשטיין מספר לנכדיו המכינים עבודת שורשים על הכשרתו כדייג, עלייתו לארץ והקמת הקיבוץ: אחרי הקמת המדינה, הרגשתי עוד יותר מאשר בעבר שאני נטע זר בארגנטינה. יותר ויותר חשבתי על ישראל. כאשר נכנסתי לתנועה חל מהפך של ממש בחיים שלי. יש להניח שבזמנו לא הייתי מודע לעובדה זו. במשך שנים היו לי הרהורים על זהותי […]
חנה מלשטיין
שלושה סיפורים על החיים במצר כך היה לפני שבוע, ב-8 לספטמבר, ציינו את יום העלייה על הקרקע. בעוד שבוע, ב-20 לספטמבר, חוגגים בגבעת חביבה 95 שנה ל”השומר הצעיר”. מה זה אומר לגביי?– לא הרבה והמון. לא הרבה – כיוון שהקשר עם הקן במנדוסה היה במרחק של כ-400 ק”מ; והמון – היות שזה שינה לי את […]
