“החצר התמלאה פנים חדשות.”
על חברת הנוער “רימון”
מתוך עלון הקיבוץ, 1961
“שלושה שבועות כבר עברו מאז הגיעו אלינו הנערים הראשונים. החצר התמלאה פנים חדשות, רעש חדש ובעיות חדשות. משלושים נערות ונערים הגיעו עד כה עשרים וארבעה.
בשבועיים הראשונים עבדנו בקבוצה אחת, בלי תכנית קבועה.
בשעות הבוקר שילבנו שיחות על אפריקה המשתחררת, סקירת עיתונות, סיפורים בהמשכים, אנו והערבים ומשפט אייכמן.
אחרי הצהריים הנערים עובדים שלוש שעות, ובערה מתקיימים ערבי ריקודים, שירה סיפורים ומשחקים.
לאחר תוספת של שבעה נערים הרכבנו שתי כיתות, והתחלנו בלימודים כמעט סדירים. הלימודים כוללים נושא לימודי “המשק וסביבתו” ( הכולל היסטוריה, טבע וגיאוגרפיה) תנ”ך, לשון, מלאכת יד, חינוך גופני וזימרה.
המורים הם: דב ר’, דרדו ורחל.
החינוך הגופני והזימרה עדיין מחכים לגאולת ועדת עבודה.
החינוך הגופני והזימרה עדיין מחכים לגאולת ועדת עבודה.
לימוד שירים וריקודים – במסגרת התנדבות החברים.
ערב שבת מקבל צביון חגיגי ויוצא דופן, ויש להניח שצורה זו תקבל כמסורת יפה ומחנכת.
באשר לעבודה, מותר להגיד שאם בימים הראשונים היו אי אלה קשיים מבחינת נכונותם הסובייקטיבית של הנערים לעבודות מסוימות, כיום מורגש שיפור מה, בעיקר אחרי כמה בירורים, ובמיוחד אחרי שהנהגנו תורנות של שבוע ימים בכל ענף. נקווה שמרכזי הענפים עוד יריבו על קבלת הנערים לעבודה.
אנחנו תולים תקוות רבות בנוער זה.”
ב- 1966 קלט מצר קבוצה נוספת, חברת הנוער “ארז”. רבים מחברת הנוער נשארו במצר והקימו כן את ביתם.
